ב"ה מרחשוון תשס"ו

לכבוד הרב שליט"א

במהלך חודש אלול אשתקד פורסם בציבור פסק ועדת הרבנים שמינה מרן הראשל"צ מרדכי אליהו שליט"א, בעניין פסיקותיו של הרב שלמה אבינר בהלכות נידה ואישות. הועדה שמנתה את הרבנים הגאונים הרב זלמן נחמיה גולדברג שליט"א, הרב יעקב יוסף שליט"א והרב דב ליאור שליט"א, קבעה כי - "הננו להודיע כי לאור הנתונים שבידנו נוכחנו לדעת כי יש דברים שהוא מורה שלא כדין ושלא כהלכה... ולכן הגענו למסקנה שאסור לרב אבינר להורות הלכה בנושאי אישות (נידה, כתמים, מראות, איסור אישה לבעלה ומה שקשור בכך)". על פסק זה חתמו אף הגאון הרב אברהם שפירא שליט"א והגאון הראשל"צ מרדכי אליהו שליט"א.

לאחר פרסום המסקנות פרסם הרב יונתן אלרן רב הישוב כוכב השחר חוברת הממליצה טוב בעד פסיקותיו של הרב אבינר. קבוצת רבנים אף פרסמה את תמיכתם ברב אבינר ובפסיקותיו על סמך חוברת זו. כדי לאפרושי מאיסורא מאיסורי כרת החמורים לא נותרה בידינו ברירה אלא לפרוך חוברת זו ולהבהיר את טעויותיה.

א.      בתחילת החוברת מציין הרב אלרן כי "אחרי שנשמעו טענות... והתברר שהתמקדו בנושא הצבעים..." (החוברת כולה מנסה למצוא שיטות מקילות בצבעים ולטעון כי הרב אבינר מסתמך עליהם).  טענה זו אינה נכונה! בפני הועדה הובאו גם עדויות של הוראות מכשילות של הרב אבינר שאינן קשורות לצבעים, כגון התרת דם בזמן הריון, התרת דם בתולים ועוד. דוגמאות לכך בנספח מספר 1.

ב.      בעמ' 5 כותב הרב אלרן במסקנות הבדיקה שערך "לסיכום יש בסבב עדים זה עדות, שהגענו לשלשה מהפוסקים הגדולים בדורינו ובדור שעבר שמורים למעשה על פי מסורות מקילות בצבעים החומים גם צבעים כאלה הדומים לצבעי בורדו וסגול שיש בהם אדמומית. שהרב ש. אבינר שליט"א אמר לנו שאלה הם הצבעים המסופקים שעליהם הייתה ביקורת...".

כפי שמופיע בפרוטוקול הועדה כלל לא מדובר בצבעים גבוליים אלו. הועדה בדקה בעצמה ושלחה לתיבתו של הרב אבינר עד מלא דם וסת אדום(!) והוא התיר, וכן מוכח מעדויות שהובאו בפניה וממכתבו של הרב יעקב יוסף. (נספח מספר 2)

ג.     הרב אלרן מודה כי ידיעותיו על הספקות שנתעוררו מקורם ברב אבינר עצמו. היכן מצינו               שהנתבע יגדיר מהם הטענות כלפיו?

(ובמיוחד לאור העובדה שהשאלות הונחו בתיבת השאלות שבפתח ביתו של הרב אבינר, בלא  שידע כי הועדה שלחה שאלות אלו לבודקו, וממילא לא ידע כלל מהם הספקות שהתעוררו לגבי פסיקותיו).

ד.     בעמ' 3 כתב הרב אלרן בהתלהבות  "סה"כ היינו מאז חודש אדר עד חודש מנחם אב אצל שישה פוסקים והראנו להם בסה"כ כ-200 עדים. על עדים אלו שמענו גם את התשובות של הרב ש. אבינר שליט"א, ובסיכום המראות יצא שתשובותיו היו מחמירות יותר. מתוך כ-200 עדים ששלחנו לששה רבנים היו רק שלשה עדים שבהם הרב ש. אבינר שליט"א הקל ושני פוסקים ששאלנו לא התירו." בבדיקה זו ישנה טעות בסיסית וממילא אינה בדיקה כלל, שהרי היה ברור לרב אבינר כי הוא בבדיקה וענה בהתאם. לעומת בדיקת ועדת הרבנים שבדקה בלי לעורר את חשדו ולכן ענה כפי שמורה בפועל לציבור..

ה.   אם הרב אלרן שאף לבדוק את החשדות ביושר ומתוך חתירה לאמת, מדוע סירב לבקשת    הרבנים להופיע בפניהם ולהציג את בדיקתו? (נספח מספר 3)

      (על אף שלא בא שמעה הועדה את פירוט ממצאיו של הרב אלרן מפי הרב מנחם בורשטין  ובכל אופן הועדה לא קיבלה מסקנות אלו).

לסיכום, מכל האמור לעיל עולה כי אי אפשר בשום אופן להסתמך על בדיקתו של הרב אלרן. אנו תקווה כי הרבנים שחתמו על תמיכה בפסיקותיו של הרב אבינר על סמך בדיקה זו, יחזרו בהם מתוך הבנה כי הם שותפים בהכשלת הרבים באיסורים חמורים רח"ל.

לתגובות ולקבלת נימוקי מסקנות הועדה: vaada15@walla.co.il

נספח מספר 1

מתוך עדות מספר 3-

כאשר אשתי הייתה בהריון עם בננו הראשון לקראת שלהי שנת תש"ס ארע לה פעם אחת שהיא ראתה כתמי דם על הבגד התחתון.

התקשרתי לרב אבינר לשאול מה לעשות, והוא ענה לי כך: הכל בסדר, היא בהריון ומסולקת דמים, אין להתרגש ממראה דם, הדם טהור. אשה רואה דם על ימין ועל שמאל, אין להתרגש. אתם מותרים.

יש להעיר שהרב אבינר לא התעניין בגודל הכתם כלל.

מתוך עדות מספר 5-

אישתי ילדה ליפני כשנה וחודשיים תאומים בניתוח קיסרי

לאחר הלידה (לערך חודש עד חודשיים) שוב יצא לה דם אך במינון חלש מאשר מחזור רגיל. שאלתי את הרב אבינר (בלי להראות לו) אלא על עצם התופעה ומה לנהוג מבחינת ההלכה והוא אמר שאם זה לא כמו מחזור אלא באופן חלש יותר אז אין בעיה וכן גם יתכן שזה פצע. בכל אופן אשתי הגיעה לרופא נשים אח"כ והוא אמר שזה מהרחם, וחזרתי לרב ואמרתי לו את זה, הוא גער בי ואמר שרופאים גם טועים וזה סיפור מיותר וחזר שוב ואמר שאם זה בזרם חלש אז אין בעיה.

מתוך עדות מספר 7-

כשלשה שבועות אחר החתונה אשתי נטהרה, שמשנו (ביאה שניה) ולא היה דם (בדקנו ע"י קינוח).

בפעם הבאה ששמשנו (בביאה שלישית) אשתי הרגישה כאב, קינחנו והי די הרבה דם. אשתי די נלחצה מחשש של "רואה מחמת תשמיש", אמנם לי היה ברור שמדובר כאן בדם בתולים, ומה גם שבביאה השניה חשתי שלא היתה העראה שלמה אלא העראה חלקית בלבד, ואילו בביאה השלישית חשתי שהיתה העראה שלימה.

עכ"פ כמובן שהפרדנו את המיטות, ובבוקר אחרי התפילה ניגשתי לרב שלמה אבינר שהיה בביתו, הראתי לו את עדי הקינוח ספרתי לו מה קרה והוא פסק שזהו דם פצע ואנו מותרים. חזרתי והבהרתי שבביאה שניה חשתי שלא היתה העראה שלימה והוא חזר על  פסקו שזהו דם פצע ואנו מותרים. (הוא יעץ למרוח איזו משחה לפני הביאה כדי למנוע הישנות המקרה).

בביאה הרביעית חזר הסיפור על עצמו, שוב ניגשתי לרב שלמה אבינר ושוב פסק שזהו דם פצע ואנו מותרים. בנקודה זו שאלתי אם יחזור המקרה על עצמו ונראה שוב אחר ביאה דם באותו צבע אם צריכים אנו לבוא ולשאול או שמא יכולים אנו להחליט לבד שזהו דם פצע. הרב שלמה אבינר פסק  שאין צורך לבוא כל פעם ולשאול...

כך נהגנו היתה תקופה מסוימת כשהבעיה חוזרת על עצמה כל פעם מחדש ולא הלכנו לשאול.

היינו אצל ד"ר דניאל מלאך מירושלים (איני זוכר אם לפני שהיינו אצל הרב בן שלמה או אח"כ או גם וגם) והוא בדק ואמר שזהו דם בתולים.

מתוך עדות מספר 1-

נהגהו להביא עדים לראות למו"ר הרב אבינר שליט"א
ובאחת הפעמים שהבאנו לו עדים שלדעתי הם אדומים מדובר ב-2 הפסק טהרה אך רצינו בכ"ז להראות לו אותם ולתדהמתנו הוא טיהר את הכל

מכתב מזעזע שהובא בפני הוועדה:





נספח מספר 3